פסק-דין בתיק ע"פ 1311/07

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1311-07
5.2.2008
בפני :
1. זיאד הווארי אב"ד
2. אסתר הלמן
3. שאהר אטרש


- נגד -
:
דיין דוד
עו"ד אלאור אפשטיין
:
מדינת ישראל
עו"ד איריס שירן
פסק-דין

המערער, יחד עם אחר, הורשעו על פי הודאתם, בעבירות של גניבת רכב, גניבה, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, קשירת קשר לפשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

כתב האישום על פיו הורשעו המערער ושותפו אחז שני אישומים, שניהם עסקו בגניבה של מכליות המיועדות להובלת דגים וציוד נלווה, משטחי המדגה של הקיבוצים ניר דוד ומעוז חיים.

על פי כתב האישום, קשרו המערער ושותפו קשר לגנוב את מכליות הדגים, ומימשו קשר זה בשתי הזדמנויות שונות, במהלך חודש מאי 2007, בהפרשי זמן קצרים מאוד, כאשר גנבו את המכליות משטחי המדגה של שני הקיבוצים, ע"י העמסתן על משאית, שהיתה בשימושו של השותף.

בית המשפט קמא (כב' השופטת ל. יונג-גפר), גזר על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, עונשי מאסר מותנה, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלונן, קיבוץ ניר דוד, בסך 30,000 ש"ח.

על השותף, אבי כהן, הוטל מאסר בפועל של 18 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, מאסרים מותנים, קנס בסך 5,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסכום של 20,000 ש"ח.

(ערעורו של השותף על חומרת גזר הדין נדחה על ידנו ביום 27/11/07 - ע"פ 1259/07).

הערעור בפנינו מכוון כנגד חומרת העונשים שהוטלו על המערער, והוא מתמקד בעיקר בעקרון "אחידות הענישה", כאשר, לגישתו של המערער לא היתה הצדקה לערוך הבחנה בינו לבין שותפו, אבי כהן, אשר חלקו בביצוע העבירות איננו שונה מחלקו של המערער, וגם עברו הפלילי, לפי הטענה, איננו שונה במידה מהותית, ואולי אף חמור יותר, שכן, אבי כהן ביצע את העבירות בהיותו נתון תחת פיקוח של צו מבחן.

לטענת המערער, בית המשפט קמא החמיר עימו יתר על המידה, לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות, למצבו המשפחתי והכלכלי, להודאתו ולהמלצות שרות המבחן.

לאור טיעוניו אלו, מבקש ב"כ המערער להפחית את עונש המאסר שהוטל עליו וכן להתערב בגובה הקנס והפיצוי ולהפחיתם באופן משמעותי.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ושקלנו אותם, שוכנענו כי אין מקום להתערבותנו בגזר הדין שהוטל על המערער.

בית המשפט קמא, בגזר דין מפורט  ומנומק היטב, שקל את כל השיקולים הרלבנטים, ולטעמנו, גם נתן להם משקל הולם בגזר דינו.

את ההבחנה בין העונשים השונים שהוטלו על שני הנאשמים בפרשה נימק בית המשפט קמא בשניים: האחד - תפקידו העיקרי של המערער בביצוע העבירות, והנימוק השני - עברו הפלילי המכביר יותר של המערער.

ראשית, יש לזכור כי עקרון אחידות הענישה, הינו עקרון חשוב, אך מהווה רק אחד מן השיקולים לגזירת עונשו של נאשם.

"עיקרון שוויון הנאשמים בפני החוק, ממנו נגזר עיקרון אחידות הענישה, הוא כלל יסוד בתורת הענישה. הוא מורה כי על מצבים דומים מבחינת אופי העבירות ונסיבות אישיות של נאשמים ראוי להחיל, במידת האפשר, שיקולי ענישה דומים. עם זאת, עיקרון אחידות הענישה, עם כל חשיבותו, אינו שיקול עונשי העומד לעצמו, ואינו עיקרון בלעדי שלעולם אין לסטות ממנו. הוא עיקרון שיש לשקלו 'בין מכלול שיקולים שיש להעריכם ולאזנם באיזון ראוי כדי להגיע לתוצאת ענישה שקולה, אשר תגשים את תכלית ההגנה על עניינו של הפרט ושל הציבור, המשולבים זה בזה' ( ע"פ 10370/02 סוויסה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), פיסקה 4). עיקרון אחידות הענישה הוא כלל חשוב הבא למנוע קיום הפלייה בין שווים או דומים, למען עשיית צדק עם נאשמים, ולצורך שמירת אמון הציבור בהליך הפלילי. עם זאת, עיקרון זה נושא עמו משקל יחסי ביחס ליתר שיקולי הענישה, ואם קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנו מטעמים של צדק ואינטרס ציבורי כי אז על בית המשפט לחרוג ממנו ולהעדיף שיקולי ענישה אחרים" (ע"פ 9792/06 חמוד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), פיסקה 15)" (ע"פ 1846/07 - ראפת קמבז-   המערער בע"פ 1846/07 נ' מדינת ישראל).

אמנם, כאשר מדובר בנאשמים העומדים לדין בכתב אישום אחד, ומיוחסות להם אותן עבירות, יש לעקרון זה משמעות רבה, אך גם אז הכלל הוא כי בית המשפט שלערעור יתערב בגזר הדין רק אם היתה חריגה קיצונית מהעונש הראוי על פי כללי אחידות הענישה. (ראה ע"פ 487/07 פלוני נ. מדינת ישראל מיום 4.2.08).

ההבחנה שנערכה בין הנאשמים במקרה שלפנינו מבוססת על נתונים מהותיים המבדילים ביניהם, ואשר בית המשפט קמא נתן להם משקל הולם בעונשים שהטיל על כל אחד מהנאשמים.

תפקידו העיקרי או הדומיננטי יותר של המערער בביצוע העבירות, עלה מתוך כתב האישום. אמנם שני הנאשמים קשרו ביניהם לבצע את העבירות, אך המערער הוא שתר אחר האוביקטים הראויים לגניבה, איתר את הקורבנות הפוטנציאלים ומצא את ההזדמנויות המתאימות לבצע את הגניבה, ואז קרא לשותפו להגיע יחד עם המשאית כדי לבצע את הגניבה.

עברם הפלילי של המערער ושותפו איננו דומה, וללא ספק עברו של המערער כאן מכביד מזה של שותפו, וזאת גם אם לא נתחשב בעברו התעבורתי. עברו הפלילי כולל 9 הרשעות, בגין עבירות שבוצעו בין השנים 93 עד 2005, והכוללות מספר רב של עבירות רכוש, בעיקרן, פריצה וגניבה מכלי רכב, וכן עבירות אלימות, סמים, ועיסוק בהגרלות והימורים אסורים.

לעומתו, עברו הפלילי של השותף, אבי כהן, כלל שתי הרשעות. אמנם, את העבירות נשוא הרשעתו כאן הוא ביצע בהיותו תחת פיקוח צו מבחן, אך כפי שנטען בפנינו, בגין נסיבה מחמירה זו, הופקע צו המבחן, והוטלו עליו עונשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>